בית זרע - נוסד 1927

פינת הנצחה למקימי הקיבוץ

פינת ראשונים – אתר הנצחה לחלוצי קיבוץ בית זרע

חברינו הראשונים, שבעה במספר, עלו ארצה מגרמניה בדצמבר 1921 לאחר שעברו הכשרה חקלאית בחוות מרקנהוף.

חוות מרקנהוף, ליד פרייבורג, גרמניה

על רקע חוות מרקנהוף להכשרה חקלאית, גרמניה

 

לאחר עלייתם לארץ, הם התיישבו בשכונת עין גנים שליד פתח-תקווה.

בשנת 1924 הם עברו לרוב-אל-נצרא שליד עפולה יחד עם מצטרפים חדשים ושתי קבוצות נוספות. הם נקראו בינם לבין עצמם, ובעיקר על ידי המוסדות המיישבים ובראשם ד"ר ארתור רופין, המיישב הראשי - קבוצת מרקנהוף, למרות שרוב-רובם לא הוכשרו בחוות מרקנהוף ורבים גם לא היו בכלל מגרמניה.

'קבוצת מרקנהוף' ואחרים -  עם בעל החווה, שנת 1920

בשנת 1926 עברה הקבוצה לאום-ג'וני, כפר אריסים נטוש של אפנדי פרסי, ודבק בהם השם כפר גון, היות והמוסדות זיהו את כפר החושות הזה כמקומו הקדום של כפר גון מתקופת המשנה והתלמוד. השם קבוצת כפר-גון מופיע ברבים מן המסמכים בארכיון בית זרע.

ההתיישבות באום-ג'וני הייתה זמנית, עד שהמוסדות המיישבים יחליטו בדבר נקודת הקבע המדויקת.

כעבור פחות משנה, בעקבות רעידת האדמה ביולי 1927, עלו המתיישבים לנקודת הקבע – בית זרע. בספטמבר 1927 הונחה אבן הפינה לבית הראשון, הוא 'בית הראשונים', למרות שטרם לכן כבר נבנו צריפים, רפת ומגדל מים. בשנת 1928 הסתיימה למעשה בניית הבית הראשון בבית זרע.

בית הראשונים בבית זרע

 

תמונות נוספות של בית הראשונים בבית זרע, מלפנים ומאחור

 

את השם בית זרע הציע לקבוצה גרשום שלום עוד בגרמניה, אך עם עלייתה לקרקע נתקלה הקבוצה בהתנגדות המוסדות המיישבים לשם זה. למזלם התערבו בעניין ש"י עגנון וחיים נחמן ביאליק - שתמך בהם בוועדת השמות בה היה חבר. הם ציינו את שורשיותו והופעותיו של השם "בית זרע" במקורות ישראל. בהשפעתם התקבל השם ונקבע סופית.

הביטוי "בית זרע" היה נפוץ בתקופת המשנה ואחריה, וציין מידת קרקע הדרושה לזריעה. בעיקר ידוע הפסוק מבראשית רבה: "כאן בית נטע כאן בית זרע" (כאן מידת קרקע מתאימה לנטיעה וכאן מידת קרקע מתאימה לזריעה).

 

               

          השקיה בהצפה – העברה מתעלה לתעלה בעזרת מחסומי עפר                                        הוצאת תפוחי אדמה – שנת 1943

 

 

בתחילת שנות השלושים, כאשר המצב הכלכלי של הקבוצה היה בכי רע, הסתמן מקור למימון בניית חדר אוכל בנוי: הסכמה לשינוי שם הקיבוץ בתמורה למענק כספי נדיב, על ידי אותו תורם ששמו יוענק לקיבוץ. מדובר היה על: "בית זרע, קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בכפר נתן לסקי בע"מ". ארתור נתן לסקי.

סופו של הסיפור - התרומה הייתה קטנה ולא משמעותית, הוויכוחים על השם בגופים השונים נמשכו כמה שנים, ואנחנו נשארנו עם בית זרע שלנו. השם הופיע לראשונה על מסמך מהנהלת עיתון 'דבר' – עיתון פועלי ארץ ישראל, שפונה "לקבוצת בית הזרע" בדבר חוב של 15 גרוש מצרי בגין מודעה שפרסם בעיתון בתאריך 18.03.1926, ולא שילם עליה עדיין.

 

בית זרע בשנת 1936 (צולם על ידי שמואל וינטרשטיין)

בית זרע בשנת 1936 (צולם על ידי שמואל וינטרשטיין)

 

תקציר כרונולוגי - תולדות קיבוץ בית-זרע

  •     1919 -  צעירים יהודים מתקבלים להכשרה חקלאית בחווה שנקראת מרקנהוף, הנמצאת ליד העיר פרייבורג, בגרמניה. ביניהם זם זילברשטיין, שיינדל כהנא, צפורה דויטש (כרמל) ואחרים.
  •     1921 - בחודש דצמבר הם עולים ארצה, ומתיישבים בשכונת עין גנים שבפתח-תקווה.
  •     1923 -  מצטרפים חברים נוספים מאירופה, ויחד הקבוצה מונה 24 חברים.
  •     1924 -  עוברים להתיישבות ברוּבּ-אֶל נַצְרָא שליד עפולה, יחד עם שתי קבוצות אחרות.
  •     1926 - באוקטובר עוברים לחושות הבוץ של אום-ג'וני, שליד קיבוץ דגניה ב'.
  •     1927 - בחודש יולי הרעידה רעידת אדמה בשבר הסורי- אפריקני את כל צפון הארץ. כמה חושות נהרסות, כמה חושות נסדקות... ולכן הוחלט לזרז את המעבר לנקודת הקבע מדרום לאום-ג'וני.
  •     1927 - בחודש ספטמבר עולים לנקודת הקבע - בית-זרע. אמנם מוקדם מהמתוכנן, אבל בתנופת בנייה! הונחה אבן הפינה לבית הראשון: בית הראשונים. עוד לפני-כן התחילו בבניית רפת ומגדל מים וצריפים שונים. 23 חברי בית-זרע, פלוס ילד אחד (עמנואל פרג ) – עולים על הקרקע!
  •     1928 –מסתיימת בניית הבית הראשון.
  •     1934 - מצטרפים חברי "קיבוץ ליטא" – כ- 70 חבר'ה, ראשוני בוגרי קן השומר הצעיר בליטא.
  •     1940 - מתחילים להצטרף חברי "ההשלמה הפולנית" – חניכי השומר הצעיר, בוגרי ריכוז ווילנה, כ-80 איש. הצטרפותם נמשכת עד אחרי תום המלחמה ההיא.
  •     1945 - ראשוני הבנים מתחילים להצטרף כחברים לקיבוץ.
  •     1950 - הצטרפות של חברות-נוער עולה או ישראלי, שיועדו לבית-זרע ונשארו/עזבו.

 

בית זרע ממעוף הציפור - 1939